"תורה לשמה" ערך יסוד יהודי וערך הבסיס להצלחה במדע ובטכנולוגיה

אלישע האס

נורברט וינר היה פרופסור למתמטיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) והתפרסם בכך שהמציא את הקיברנטיקה. בהקדמה לספרו הוא מספר שרבים שואלים אותו כיצד זה היהודים מצליחים בצורה שעולה על כל לאום או קבוצה אתנית אחרת בכל הפעילות במדע, בטכנולוגיה ובאמנות. לדבריו הוא משיב להם שליהודים יש תרבות שבמרכזה עומד הערך של "תורה לשמה", למדנות לשם לימוד, לא לשם תכלית. זו תרבות שהתקיימה לאורך כל שרשרת הדורות וכל גביר עשיר חיפש לבתו תלמיד חכם עני וקיימו ופרנסו וכך התקיים הערך של תורה לשמה כחלק אינטגרלי של החיים. לדבריו אביו למד תלמוד לשמו והוא מאותה סיבה למד מתמטיקה לשמה, אין הבדל.

לכך צריך להוסיף שכל הפיתוחים הטכנולוגיים המשמעותיים ביותר, אשר הוו תפנית טכנולוגית גלובלית, נולדו מתוך משחקים של "מדע לשמו" ללא כל תכלית שימושית. מעטות מאוד הן הטכנולוגיות הבסיסיות החדשות והמשמעותיות מאוד, אשר נולדו מתוך המדע השימושי או ההנדסה. המדע השימושי הוא הבת החוקית של המדע הבסיסי והוא יונק את החידושים ומתרגם אותם לטכנולוגיה שימושית.

להלן כמה דוגמאות:

הטכנולוגיה הגרעינית נולדה מתוך הפיסיקה התיאורטית שחיפשה תשובה לשאלה הלא שימושית של מבנה החומר. ה MRI, ההדמיה בעזרת תהודה מגנטית גרעינית, שמשמשת כל בית חולים בימינו היא נינה של משחקים של פיסיקאים משנות השלושים והארבעים אשר שיחקו בספקטרוסקופיה של מימן בתוך מגנטים וגילו תופעות בסיסיות. הם לא העלו על דעתם שאי פעם יהיה שימוש לדבר. השימוש בקרני רנטגן מקורו במשחקים של המדען רנטגן בגרמניה של המחצית השניה של המאה התשע עשרה. דוגמה נוספת: ההנדסה הגנטית אשר הולכת ומשנה את הרפואה וממנה נולדה תעשית הביוטכנולוגיה המודרנית מקורה במשחקים של ביוכימאים שחקרו לשם מחקר כיצד הוירוסים "מסתדרים" עם החיידקים. הם לא העלו על דעתם שהם הולכים לשנות את פני המחקר והטכנולוגיה וליצור עולם חדש של ביוטכנולוגיה.

אשת נעורי מנוחתה עדן אמרה לי פעם ש"כל כשרון צריך קופסה של אישיות כדי שיבוא לידי ביטוי". משמעות הדבר שיותר משהחינוך צריך לטפח את הידע הוא צריך לטפח את האישיות, לכוון לאישיות אשר יהיה בה אומץ לחשוב באופן מקורי ועצמאי, לא לחשוש מפני הולכי בתלם, לא להתגלגל בדרכים הסלולות וכו'.

השילוב של תרבות הממשיכה את הערך של תורה לשמה, תרבות של טיפוח האישיות ופתיחות לחשיבה מקורית הוא הדבר שאפיין את היהודים בגלותם.

את העקרון הזה אפשר למצוא כבר בפרקי אבות פרק ב':

• "חמשה תלמידים היו לרבן יוחנן בן זכאי ואלו הן רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל ורבי אלעזר בן ערך הוא היה מונה שבחן רבי אליעזר בן הורקנוס בור סיד שאינו מאבד טפה רבי יהושע אשרי יולדתו רבי יוסי חסיד רבי שמעון בן נתנאל ירא חטא ורבי אלעזר בן ערך מעין המתגבר [ח] הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ואליעזר בן הורקנוס בכף שניה מכריע את כולם אבא שאול אומר משמו אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם ורבי אלעזר בכף שניה מכריע את כולם:"

אבא שאול אומר בפירוש שהאישיות של "המעין המתגבר" חשובה יותר משאר התכונות.

לציונות קרתה תאונה קשה. בנסיבות הסטוריות התנועה הציונית אמצה את התפיסה של שלילה טוטאלית של הגלות ונטישה של המסורת היהודית. יחד עם נטישת המסורת נעלם הערך של תורה לשמה. הואקום התרבותי שנותר כאן התמלא בחקיינות של התרבות המערבית. לאום שאין לו תרבות מקור משלו לא יכול להיות מקורי. לאום שהאידיאל שלו הוא תרבות אחרת לא יהיה חדשני.

הדור הראשון של התרבות הציונית היה דור שגדל על מערכת הערכים של היהדות הגלותית כולל הערך של הלמדנות. גם לאחר החילון הערכים המוטמעים נשארו במקומם. הדור השני, דור הפלמ'ח היה דור עקר מבחינה זו. הדור השלישי, הדור שמבין שצריך לחפש את התרבות שלנו ובדרך גם מחפש את הזהות היהודית הוא הדור של התקווה ודור שבו מתרחש שינוי משמעותי.

מערכת החינוך בישראל בנויה על תשתית בולשביקית חילונית והיא לא מטפחת את האישיות הנחוצה כדי להיות חדשני ומקורי ואיבדה את הערך של תורה לשמה. וכך בתי הספר מחנכים לתרבות של תכלית, ונותנים בגרות בעשרות מגמות תכליתיות במקום לתת את הבסיס התרבותי ולהשאיר את ההתמחות ללימודי המקצוע באוניברסיטאות. זו סכנה שדורשת חשיבה. התלמוד הוא החינוך הטוב ביותר לחשיבה עצמאית ובקורתית ולערך של תורה לשמה. לימודי הליבה הם משניים ובכלל לא חשובים כי אפשר להשלימם בכל גיל, אבל את דרך החשיבה התלמודית שהיא התשתית להצלחתו של הפרופסור נורבט וינר ו25% ממקבלי פרסי נובל במדעים בכל הדורות אי אפשר להנחיל בגיל המתקדם יותר.

עבד אצלי במשך שתים עשרה שנים (עד שנפטר לצערי) מדען רוסי שהגיע אלי כפליט ב 1992. הוא היה מדען מעולה שגדל ללא חינוך יהודי במינסק הקומוניסטית. הוא אמר לי שאביו הקומוניסט שנטש את התרבות היהודית והשתלב במערכת הסובייטית הנחיל לו את דרך החשיבה התלמודית שרכש בחדר בילדותו בלי שחש בכך וכך נתן לו את הברכה של הצלחה כמדען. זו דוגמה שהתקיימה במעבדה שלי אשר היא דומה לדוגמה של נורבט וינר.