אלישע האס

שיתוף הפעולה העוצמתי של מדינת ישראל עם ארצות הברית במבצע שאגת הארי (יותר מהפרקים הקודמים של מלחמת הקוממיות) הוא שינוי עמוק מאוד במציאות הגיאופוליטית שלנו.

המאבק בג'יהאדיסטים האיראניים ושותפיהם דורש תקיפות והתמדה בתקיפות. זו לא מלחמה קצרה והחיילים, המפקדים וגם הקברניטים זקוקים לתמיכה של הקהל. במערכה זו כל אזרח הוא חייל וכל ירידה למקלט בזמן אזעקה היא פעולה לשימור החוסן הלאומי
החוסן הלאומי יכריע

פעולתו של ממשל טראמפ השני, השיתוף האינטימי שלא היה כמוהו מעולם עם עם ישראל הריבוני, אינו סתם עניין של נפט ואינטרסים. אנו עדים לתחילתו של שינוי טקטוני בעולם המערבי הסובל ממחלה ממארת שהגיעה לשלב הנקרא "פרוגרס" הגורמת ל"מוות המוזר של אירופה" (ד. מאריי) וזירוז שקיעת המערב. לנגד עינינו מתקיים שינוי תהומי במדיניות הממשל. אנו חווים ממשל שמקיים איתנו תיאום כל כך עמוק, כל כך קרוב, שזה משקף שיתוף תרבותי תיאולוגי ממשי. המלחמה שלנו בשנתיים וחצי האחרונות ובחירת טראמפ  מסמנים תחילת סופה של תקופת הפרוגרס ותחילתה של תקופת ה"ניאו מודרניזם".

שינוי כל כך גדול בהיסטוריה המודרנית לא יכול להתקיים בהרף עין, במבצע עוצמתי ככל שיהיה, משום שלתרבות יש אנרציה עצומה, ונחוץ חילוף דורות כדי לצאת לדרך חדשה. למזלנו, בישראל התקיים חילוף הדור, הגיע הדור השלישי, שאני מכנה אותו "דור חיפוש הזהות", וכך המלחמה הזו היא דבר בעיתו. אולם, עלינו לזכור ולשנן היטב ששינוי המציאות אצל האויב מחייב מאמץ מרוכז ומתמשך.

התרבות המוסלמית היא תרבות של סבלנות והתמדה. "אללה הוא בעל היכולת לסבול לאורך זמן" אומר הפסוק בקוראן (בתרגום חופשי של ד'ר מ. קידר) ולכן הסביבה שלנו לא בנקל תשנה את דרכיה.

מלחמות מוכרעות במישור התודעה, הלוחמים, המפקדים, והקברניטים שהם נבחרי הציבור, שואבים את תודעת ההתמדה בלחץ הצבאי ללא הרפיה, מהמסרים שהציבור משדר אליהם. ללא תמיכה ציבורית ההחלטיות הנדרשת במערכה דועכת.

במצב כזה לציבור יש תפקיד מרכזי בהשגת השחרור מאיום ההשמדה. כאן כל אחד הוא חייל במערכה ותא בתוך גוף אחד שלם. כפי שלמדנו ממדעי החיים, הקיום תלוי ביכולת כל התאים לפעול בשותפות כאורגניזם לאומי שלם, המסוגל לפעול למען הייעוד הלאומי, גם אם יש תאים שסובלים. 

חוסן לאומי תלוי קודם כל בתודעה שיש ייעוד משותף שעבורו כל אחד מוכן לסבול למשך זמן במישור הקיום הביולוגי-כלכלי, מישור הטבע. תנאי הכרחי אך לא מספיק לכך הוא קיום ייעוד שהוא במישור החיצוני לטבע, חזון רוחני. יעקב אבינו לימד אותנו שעבור מימוש אהבה שאינה תלויה בדבר קשיים במישור הטבע מתגמדים בתודעתו של בחור צעיר, כנאמר "ויהיו בעיניו כימים אחדים".

הפרוגרס שפשה בנו בהדרגה מאז סוף שנות השבעים במאה שעברה ערער את השותפות סביב הייעוד היהודי המשותף שנתן את העצמה לדור הראשון, הדור שקדם למלחמת יום הכיפורים (במונח דור הכוונה היא לדור של השפעה תרבותית שנמשך כארבעים שנה). לכן הצלחתנו להסיר את איום ההשמדה על ידי לחימה ממושכת תלויה בגיבוש הזהות היהודית שממנה נובע הייעוד המשותף של המפעל הציוני.

בדור הראשון, התגברו על מחלוקות עמוקות, פוליטיות ואידיאולוגיות בזכות הכמיהה למדינה יהודית ריבונית בארץ ישראל. אנו זקוקים לחידוש השותפות חרף קיום אידיאולוגיות נבדלות.

לשם כך המשימה המיידית היא לשים בצד מחלוקות, ולקומם את השותפות של כל מי שהזהות היהודית והמדינה היהודית חשובות בעיניו יותר מן המחלוקות הפוליטיות והסוציולוגיות. נכון, הדור השני, דור אוסלו, כולל ישראלים לא מעטים שמתנגדים ליהודיות של המדינה. אולם הם מיעוט ההולך ומתכווץ במיוחד מאז 7.10.

עבור כל אזרח וכל תנועה אידיאולוגית או פוליטית התרגום המעשי ביותר של תובנה זו הוא לשים בצד את המאבקים הפנימיים, ולתת נשימה ארוכה ללוחמים ולקברניטים. זה כולל "הפסקת אש" בכל המאבקים העומדים על סדר היום ובראש וראשונה את המאבק נגד החרדים הן מצד השמאל והן מצד קבוצות בתוך הציונות הדתית.. החרדים הם הפוטנציאל הגדול ביותר לכח יהודי בישראל הנאבקת וצריך לממש פוטנציאל כח זה לא על ידי מלחמה בו.

עמידות העורף תחת הטרור הטילאי היא מרכיב חשוב ביותר בחוסן הלאומי במלחמה המתמשכת. עמידות זו מושגת על ידי תודעה של ייעוד, תודעה של אחריות לאומית המוטלת על כל אחד, וידיעה שאיום ההשמדה הוא ממשי ולכן חייבים להשלים המשימה של המלחמה.

לתקשורת תפקיד חשוב ביותר במערכה לשימור החוסן הלאומי. הבלטת הקשיים, הביקורת המתעלמת ממצב המלחמה והמשך המאבק האידיאולוגי בראש חוצות תוך כדי המלחמה, מחלישים את התודעה ואת החוסן הלאומי. נדרשת אחריות מצד התקשורת כמו שזו נדרשת מכל אחד מאיתנו.

דוגמה קלאסית של פגיעה חמורה בחוסן הלאומי קיבלנו באדיבות "מטה החטופים" שהצליח בטכניקות של תעמולה אגרסיבית לשכנע רוב בציבור שעיסקאות שחרור חטופים דוחות את הכרעת החמאס. בכך כופף את ידה של הממשלה שלא השלימה את הכרעת המערכה בעזה עם כניסת הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן בהשפעת דעת הקהל.

זכינו שבמשך שנים התכוננו למצב של טרור טילאי, בכל בית שנבנה באופן חוקי בעשרות השנים האחרונות יש מקלטים או ממ'דים, בכל יישוב שנוהל באחריות יש מקלטים ומערכות היירוט מתפקדות היטב. זה מאפשר לציבור לשמור על איפוק וחוסן חרף ההטרדות של ההליכה למקלטים. היקף הנזקים והאבידות בעורף קטן לאין שיעור ממה שהיינו סופגים אילו השארנו את איומי ההשמדה בעינם.

מערכת המשפט עדיין לא הפנימה את תפקידה בטיפוח החוסן הלאומי. אנו האזרחים נדרשים לדרוש ממערכת זו להצטרף למטפחי החוסן הלאומי. אם מערכת זו לא תתקן דרכיה בהקדם, נידרש לצעדים דרסטיים כדי לשמור את היכולת לנצח במערכה בלי הפרעה.

ההישג הענק של השיתוף עם ממשל טראמפ, מחייב כל אזרח ואזרח לתרום את חלקו בחיזוק החוסן הלאומי כדי להסיר כל מכשול מיכולת השותפות האסטרטגית הנדירה הזו, להסיר את איום ההשמדה ולממש את היציאה מתהום הנזקים של תקופת הפרוגרס שתגיע לקיצה בע'ה במהרה בימינו.