כשלון הדור השני והתקווה להצלחת הדור השלישי

אלישע האס

פורסם בשנת 2010

חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי הקדיש השבוע את הכנס השנתי שלו לבעית הכיבוש המוסלמי השקט בתוככי מדינת ישראל. המרצים שהוזמנו חשפו בפנינו מציאות מדאיגה ביותר. בצלאל סמורטיץ',  מאנשי עמותת רגבים תיאר את האסטרטגיה  של השתלטות ערבים על שטחים נרחבים בארץ בתמיכת עשרות עמותות עתירות מימון. יואל זילברמן, צעיר ממושב ציפורי תיאר את האסטרגיה של השתלטות בני מיעוטים על אדמות חקלאיות באמצעות התשת החקלאים על ידי התנכלויות תוקפניות. המכנה המשותף לכל התופעות שתיארו שני בחורים צעירים אלה הוא אחד: העדר פעולה מצד המפעל הציוני, העדר אכיפה של החוק, ניצול תרבות הזכויות, חדלון מוחלט של פעולה שלטונית, ושיתוף פעולה של מערכת המשפט. במילה אחת, קיים ואקום (ריק) בשטח. אין כל חדש בכך שמרחב ריק מתמלא מיד בכל כח פעיל בסביבתו וכך החידלון של מי שאמורים לשמור על נכסי המפעל הציוני למען הדורות הבאים הוא הגורם המעודד את התוקפנות והמשך ההשתלטות של הערבים על חלקים מן המרחב האמור להיות בית לאומי יהודי.  

מתברר שלא הערבי האגרסיבי הוא הבעיה אלא אלא הנסיגה מרצון, החידלון והרפיון של הצד היהודי הציוני. כיוון שלא מדובר בכשל נקודתי אלא בכשל מערכתי מתמשך נשאלת השאלה מהו שורש הבעיה.

רב מדינות העולם נוסדו על ידי התאגדות של תושבים על בסיס טריטוריאלי ואינטרסים משותפים. זוהי דרך הטבע. המפעל הציוני שהוא עדיין מפעל בהקמה הוא ייחודי בכך שהוא מנוגד לחלוטין לטבע הכלכלי והגיאו פוליטי. ההיסטוריה היא תהליך בלתי הפיך, ולכן לאחר פיזור היהודים לפני אלפיים שנה לכל קצווי תבל הפך תהליך שיבת ציון לתהליך מנוגד לטבע שבו פועלת ההיסטוריה. משל למה הדבר דומה לכוס קפה שנשפך על השולחן והקפה קופץ בכוחות עצמו (ללא הפעלת כח חיצוני) לתוך הכוס, כל בר בי רב יבין שהדבר בלתי אפשרי, כלומר בעל הסתברות אפסית. תהליך שיבת ציון הוא היפוך ההיסטוריה, הוא לא יכול להיות מונע בכוחות נורמליים של התהליכים המוכרים בהיסטוריה אלא אך ורק בכוחות שהם חיצוניים לטבע. במושגי משל כוס הקפה, משאבה המונעת בכח חיצוני (כגון זרם חשמל) תוכל להחזיר את הקפה לכוס. הבעיה שחשפו המרצים בכנס היא בעית העדר הכח החיצוני אשר יאפשר מאזן כוחות וקיום למפעל הציוני,  כח זה הוא הזהות הרוחנית התומכת בהגדרת הייעוד שלשמו התכנסנו.

יהודים שבאו לארץ ישראל מתוך בחירה, עשו זאת למען הגשמת ייעוד שאין בו הגיון ביולוגי-כלכלי, ייעוד שמקורו רוחני בלבד. ייעוד שעבור הגשמתו יש צורך להתגבר על כוחות הטבע הנורמליים המנוגדים לקוממיות המפעל. בדור הראשון של המפעל הציוני הייעוד הציוני היה ברור וממנו שאבו האבות המייסדים את הכח למאבק לרכישת האדמה וההתיישבות בה. הם נתקלו בכוחות מנוגדים לא פחות תקיפים מאלה שעליהם שמענו בכנס השבוע ויכלו להם. מדוע אין הדור הנכחי עומד במאבק כאבותיו בני הדור הראשון?

חילופי דורות הם נקודות המפנה של התרבויות והחברות האנושיות. בשנות השבעים תש כוח השפעתו של הדור הראשון והאחריות לגורל המפעל הציוני עברה לידי בני הדור השני, אלה לא המשיכו את התשתית הרוחנית לביסוס הייעוד הציוני וכתוצאה מכך איבדו את האמונה בצדקת זכותו של היהודי למולדתו ההיסטורית ואת היכולת לפעול כנגד הכוחות השוללים את ריבונותו.

 לא התוקפנות של הערבים היא הבעיה אלא העדר מקורות האנרגיה של דור שלם של ישראלים ששואפים לנורמליות. זהו כשלון הדור השני של המפעל הציוני וכשלון דור אבותיו שלא השכילו להנחיל את הזהות היהודית שהיא התשתית הרוחנית לכוח להתמודד מול התהליכים הטבעיים. שני הבחורים הצעירים שהופיעו בפנינו הם בני הדור השלישי של המפעל הציוני. סמורטיץ' וזילברמן חשפו בפנינו את הכשלון של הדור הנכחי אבל הם גם הראו לנו שהדור השלישי הוא התקוה. אני סבור שזה הדור שיחפש את הזהות היהודית על כל גווניה, יחדש את האמונה בייעוד ויתמודד במקום שאבותיו כשלו. משימתנו היא לתת חסות לצעירים אלה, לטפח אותם ולשמור על הקיים עד שהם ישיבו עטרה ליושנה.

הכותב יו'ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי